איכות המים

במה מדובר?

איכות המים נקבעת על פי מספר פרמטרים: מליחות, ריכוז נוטריינטים, חומר מרחף, חומרי הדברה, זיהום מיקרוביאלי, עומס אורגני, תרכובות אורגניות, מתכות כבדות ועוד.

ההערכה של התפקוד הפיזיקו-כימי מתבססת על מדידה וניטור של איכות מים בנחל, ובמידת האפשר במקורות המים שלו, ושקלולם עם סמנים ביולוגיים שנותנים מידע נוסף. לדוגמה, ריכוזם של חומרים שונים במים מספק אינדיקציה על סוג הזיהום ומקורו.

אחד הגורמים המשפיעים על איכות המים בנחל הוא איכות מקורות המים המתנקזים אליו. לדוגמה, זיהום בקרקע וחלחול של דשנים וחומרי הדברה למי תהום משפיעים על איכות מי המעיינות, ואיכותם של מי שיטפונות וזרימות עונתיות מושפעת ממזהמים הנשטפים באירועי גשם, מדשנים במי נקז חקלאי, מחומרי הדברה וממי קולחים.

כיצד זה משפיע?

איכות המים קריטית לתפקוד הביולוגי של הנחל. ירידה באיכות המים עלולה להביא להיעלמות מינים מקומיים הרגישים לזיהום ולהתבססות של מינים מתפרצים ופולשים דוגמת הקיקיון, הנהנים מיתרון תחרותי בתנאים א-ביוטיים ירודים. התבססותו והשתלטותו של הקיקיון במרחב הנחל משפיעות על המאפיינים הגאומורפולוגיים ועל משטר הזרימה (להרחבה: ראו: מדריך לדחיקת קיקיון מצוי מגדות נחלים) ופוגעות בכלל המערכת האקולוגית, לרבות זו החקלאית.

השפעות על המערכת האקולוגית

  • שינויים במדדי איכות מים (טמפרטורה, pH, ריכוז חמצן מומס, מליחות וכד') עשויים לפגוע במינים רגישים בעלי סבילות נמוכה לשינויים ולאפשר למינים תחרותיים לשגשג ולדחוק אותם.
  • צומח אופורטוניסטי הנהנה מיתרון תחרותי בתנאים מדורדרים עלול לנצל יתרונות יחסיים, לצמוח ביתר ולסתום את אפיק הזרימה ולפגוע כך בבית הגידול.

השפעות על המערכת החקלאית

מה ניתן לעשות ואיך?

ראשית יש להעריך את מצב המערכת באמצעות דיגום של מקורות המים השונים לנחל. תוצאות הדיגום יכולות לסייע גם בזיהוי מקורות הזיהום ובכך לאפשר טיפול במקור. לאחר תחילת הטיפול מומלץ להמשיך ולנטר את מקורות המים באותן נקודות הדיגום באופן קבוע, לצורך מעקב אחר יעילות הפעולות. בין הפרמטרים שמומלץ לבחון – עכירות וכמות סחף שמגיעה אל הנחל, מליחות (שנבדקת על ידי ריכוז כלורידים והמוליכות החשמלית), ריכוז חומרי דישון וחומר אורגני וריכוז מתכות כבדות.

מדריכים / כלי עבודה