שלבי העבודה
01
ייזום
בהגדרת הצורך ומטרות העל של הפרויקט נכללים תיאור של היוזמה לשיקום מרחב הנחל, המענה המוצע לבעיה מוגדרת, הנושאים לטיפול ודרכי הפעולה המוצעות למרחב שגבולותיו הגאוגרפים מוגדרים. המסמך מזמין לשיח של היזם יחד עם השותפים, הן המקצועיים והם המממנים, על נושאים שיש לגביהם סימני שאלה.
היזם מניח את התשתית הרעיונית העיקרית של הפרויקט, אך זו נתונה לשינוי ודיוק יחד עם השותפים לדרך כדי לתת ביטוי לכלל הצרכים.
שאלות מנחות:
1. מהו הצורך או מהי הבעיה שעליהם מבקש הפרויקט לענות?
2. מהן מטרות העל של הפרויקט וכיצד הן קשורות לצורך או לבעיה?
3. באיזה אופן הפרויקט יוכל לתרום למימוש המטרות? (מהן הפעולות המתוכננות, באילו אמצעים?)
נחלים הם מערכת דינמית המאופיינת בתנועה של גורמים פיזיקליים וביולוגיים אל תוך גבולות התכנון והחוצה מהם. לכן יש צורך בראייה אגנית רחבה, מעבר לממשק המקומי בין הנחל לשטח החקלאי. מיפוי שותפויות במרחב הוא שלב הכרחי בשלבי התכנון המוקדמים, ובו מזהים את השותפים הקריטיים לשלב הייזום וההתנעה ואת בעלי העניין הנוספים במרחב. המיפוי מהווה בסיס להחלטות אסטרטגיות על אופי ההתקשרות עם בעלי העניין השונים, לזיהוי חסמים והזדמנויות, לצמצום קונפליקטים ולהגעה להסכמות בשלבים מוקדמים של הפרויקט.
קישור לכלי מיפוי שותפויות באגןלאחר ניסוח המטרות ומיפוי השותפים והצרכים במרחב אפשר להגדיר את תרומתו הייחודית של הפרויקט ועל בסיס זאת לזהות גופים רלוונטיים למימון. גיוס של מימון ראשוני מסייע להוכיח היתכנות לפרויקט לגורמי מימון נוספים.
שאלות מכווינות לזיהוי מקורות מימון פוטנציאליים:
- עבור אילו מהגופים המממנים המוכרים מטרות הפרויקט עשויות להיות רלוונטיות?
- האם הפרויקט יכול לספק ערך או תועלות נוספות שיעניינו גורמי מימון אחרים (לדוגמה, תועלות חברתיות, תועלות כלכליות, פתרונות ניקוז לשטחים חקלאיים, תיירות)?
- האם יש בעלי עניין שיכולים לצאת נשכרים מהפרויקט (למשל בעקבות צמצום נזקים של הצפה או הפחתת עלויות כלכליות של תחזוקה)?
02
התנעה
שאלות מכווינות להגדרת גבולות גאוגרפיים:
- מהו הקו הכחול של הפרויקט? איזה שטח אנחנו רוצים לכלול בו ואיזה לא?
- מהו גבול המרחב האגני אשר משמש כמרחב ההתייחסות?
שאלות מכווינות לגיבוש צווות מנהל ושגרת עבודה:
- מהו ההרכב של הצוות המנהל?
- מי מרכז ומתכלל את כלל הפעולות?
- מהם הסמכויות, היכולות והמשאבים של כל שותף?
- מהו התפקיד של כל אחד מהשותפים בצוות המנהל של הפרויקט?
- מהי שגרת העבודה המתאימה לניהול שוטף של הפרויקט?
מסגרת התקציב מסייעת בתכנון הוצאות הפרויקט ובבקרה עליהן. מסגרת התקציב מבוססת על מקורות המימון ועליה להלום את מטרות הפרויקט.
שאלות מכווינות לבניית מסגרת התקציב:
- אילו משאבים (אנושיים, פיזיים, כלכליים וטכנולוגיים) יידרשו לביצוע הפרויקט?
- מהם הצעדים והפעולות המתוכננים לצורך מימוש המטרות המבוקשות?
- מהי העלות המשוערת של הפרויקט, כולל לדוגמה עלויות עבודה, עלויות חומרים ועלויות ניהול?
- אילו מקורות מימון זמינים לפרויקט ומהם האמצעים הטכניים לבקרה על מימוש התקציב?
- האם קיימות אפשרויות לחיסכון בעלויות דרך פתרונות יעילים וחדשניים?
- מהם המקורות התקציביים לניטור ותחזוקה ארוכי טווח?
נקודות למחשבה
תכנון
- בבניית לוח הזמנים יש להתחשב במספר פרמטרים: (1) מועד סופי למימוש התקציב; (2) מחזור הגידולים בשדה החקלאי הסמוך לנחל; (3) תזמון הפעולות במרחב הנחל בהתאם לעונות השנה.
- רצוי לסיים את התכנון לפני חודשי הקיץ, כדי שיהיה אפשר לבצע את הפעולות הפיזיות במרחב הנחל לפני העונה הגשומה. לאחר מכן ניתן לנצל את תקופת הגשמים לניטור.
שחרור חסמים וקידום הסכמות
- במקביל לתהליך התכנון יש לפעול להסרת חסמים רגולטוריים ולקידום תהליכים של שחרור מקורות המים לנחל. אלו חיוניים לתהליך השיקום, ולכן מומלץ לפעול מול הגורמים הרלוונטיים בשלב מוקדם ככל האפשר. מומלץ לשקול להתאים את לוחות הזמנים של הפרויקט לתהליך שחרור המים.
- תהליך שיתוף בעלי עניין הוא תהליך רציף הנמשך לאורך שלבי התכנון כולו. מטרתו יצירת הסכמות וגיוס בעלי עניין לצורך קידום שינויים בממשק ושיתוף בתכנון ובביצוע לאורך הדרך.
- מומלץ לקיים תהליך שיתוף ציבור יחד עם הקהילה הקרובה בשני שלבים: בסוף שלב סקר המצב הקיים, כדי לקבל מידע עבור שלב התכנון הרעיוני, ובסוף שלב התכנון הרעיוני כדי להתאים את התכנון המפורט באופן מיטבי.
הכנת השטח וטיפול במפגעים
- בשלב ראשוני יש להכין את השטח ולטפל במפגעים כדי להכין תשתית מיטבית לקראת ביצוע פעולות שיקום ממוקדות.
- אם יש ערמות סחף על גדות הנחל מומלץ לטפל בהן ולפנותן בחודשי הקיץ הראשונים לפרויקט, בהתאם להמלצות במדריך חיטוי סולארי חד-פעמי לטיפול בערמות סחף והשבתן לשדה.
- פעולות לביסוס רצועת חיץ צמחית מפורטות במדריך ביסוס ושיקום רצועות חיץ טבעיות (המדריך יעלה בקרוב).
ניהול שטח רציף
- מומלץ לטפל במינים פולשים כבר בשלבים מוקדמים של הפרויקט, כל עוד קיים פרוטוקול מסודר ותקציב מוגדר למספר שנים. ראו: מדריך לדחיקת קיקיון.
- כיסוחים וניהול עשבייה – החל מהשנה הראשונה כיסוח קיץ ובהמשך כיסוח סתיו, בתדירות הולכת ופוחתת משנה לשנה (להרחבה ראו: מדריך לריסון קנה מצוי בגדות נחלים).
פעולות שיקום
- הפעולות לשיקום מורפולוגי המוצגות במדריך זה ממוקדות בפתרונות מבוססי טבע, לדוגמה שימוש במבנים מגזעים וענפים. בהתאם לכך, אפשר לנצל הזדמנות כמו כריתה מתוכננת של עצי מטע סמוכים. מומלץ להתקין את המבנים בחודשי הסתיו, כהכנה לזרימות החורפיות. להרחבה ראו: מדריך שיקום מורכבות מבנית של אפיקי נחלים באמצעים רכים.
- נטיעת העצים צריכה להיעשות בהתאם לתוכנית שיקום הצומח בנחל ומוקדם ככל האפשר. מומלץ להתחיל בנטיעה בתחילת החורף ובשלוש השנים הראשונות להשקות בקיץ, עד לביסוסם של העצים (אם יש זרימת מים בנחל, ניתן לבחון את הצורך בהשקיית עצים וצמחיית גדות). העצים משנים את התנאים הא-ביוטיים בסביבה שלהם, באופן שיכול להיטיב עם פעולות השיקום.
*תרשים לוח זמנים עקרוני
במסגרת הפרוייקטים אשר אגמא מלווה תוכלל נושא גיוס אנשי הצוות לפרוייקט ונכתב מדריך הכוונה לגיבוש TOR וצוות לפרויקט. הקישור למדריך יעלה בהמשך.
03
סקר מצב קיים
סקר מצב קיים הוא שלב ראשוני במיזם, ומטרתו גיבוש תמונת מצב עדכנית על הנחל. במסגרת הסקר נאספים ומנותחים נתונים ונערך לימוד מעמיק ומקיף של השטח. עוד לפני הסקר יש להגדיר לצוותי התכנון והניטור מטרות ויעדים (בהתאם למטרות הפרויקט) ותוצרים נדרשים. כדי לשמור על מיקוד יש להגדיר מראש גם מהם הרזולוציה והיקף העבודה הנדרשים ואת גבולות הסקר (נושאיים ומרחביים). ההיבטים שבהם הסקר יתמקד נגזרים ממטרות העל של פרויקט השיקום וממאפייני המרחב. ממצאי הסקר והדיונים שהוא מעורר מהווים בסיס איכותי להגדרת מטרות מדויקות לתכנון, כלומר לחידוד המטרות בהתאם למטרות העל.
לאחר ביצוע הסקר יש לתכלל את התוצאות. במלאכת התכלול ישתתפו צוותי היועצים מתחומי הדעת השונים ויחדיו הם יגבשו הבנה מלאה לגבי כלל התהליכים המתרחשים בערוץ הנחל ובמרחב האגן הנסקר. שיח הוליסטי בין בעלי מקצוע מתחומים שונים תורם להבנה טובה יותר של מורכבות הסוגיות בנחל וההשפעות של ההיבטים השונים זה על זה, לזיהוי קונפליקטים מובנים ולתיעדוף פתרונות.
מה המיפוי נותן לנו?
- תמונת מצב של המערכת האקולוגית הטבעית והקונטקסט הגאוגרפי והאגני שלה
- סטטוס תפקודי הנחל הטבעיים ושירותי המערכת לפני תחילת השיקום
- זיהוי הסוגיות הקריטיות שיש להתמקד בהן
- הגדרת פוטנציאל השיקום ויעדי השיקום
- בסיס לבחירת הפעולות האפקטיביות ביותר והפעולות שכדאי להימנע מהן.
המיפוי מבוסס על איחוד התובנות מתוך סקר מצב קיים והליך מיפוי השותפים. מיפוי הלחצים (עקות), החסמים וההשפעות מסייע בהגדרת יעדים והגדרת סדר עדיפויות בהתאם למשאבי הזמן והתקציב של הפרויקט. מכיוון שבמסגרת הזמן והתקציב אי אפשר לתת מענה לכלל היעדים, יש להגדיר מראש את מסגרת העבודה של הפרויקט ואת הסוגיות שיעמדו במרכזו. מלבד זאת, חשוב לזהות מהלכים נוספים שאותם רוצים לקדם במסגרת הפרויקט או בעתיד. לדוגמה, השבת מים לנחל יכולה להיות יעד מיידי וסוגיות אגניות כגון צמצום סחיפת הקרקע משטחים חקלאיים והפחתה של מזהמים בנחל עשויות להיות יעדים ארוכי טווח.
שאלות מכווינות:
- מהם הלחצים שמופעלים על המערכת והחסמים הקיימים בה?
- מהן ההשלכות הצפויות על המערכות הנחלית והחקלאית מאי-טיפול בלחץ או בחסם מסוים?
- מהו המקור לכל אחד מהלחצים? (מהו המקור לבעיה)
- האם הלחצים או החסמים הם ברמה מקומית או אגנית?
- איזו פעולה נדרשת על מנת להסיר את החסם / לצמצם את הלחץ? כיצד היא מקדמת את התוצאה הרצויה?
- האם יש חסמים שבלי הסרתם אי אפשר להתקדם בפרויקט? אם כן, אלו החסמים שיש לטפל בהם ולקדם מענה להם כבר בשלבים מוקדמים של הפרויקט.
גם שלב זה מתבסס על הנתונים האחודים מתוך סקר מצב קיים והמיפוי החברתי. מטרת שלב זה היא לזהות משאבים זמינים או צרכים ותהליכים שמקודמים במרחב מקביל שהפרויקט יכול להתממשק איתם.
דוגמאות:
- זיהוי חלופות למשאב המים עבור החקלאי, כדי שיהיה אפשר לשחרר מים לטבע
- איתור חקלאים עם נכונות לקדם תהליכי שיקום נחל
- איתור מוקדי עניין קיימים בשטח לצורך עידוד ביקור בהם על פני יצירת מוקדי עניין חדשים
- התארגנויות קהילתיות או אזרחיות פעילות שיכולות לשתף פעולה עם הפרויקט ולתרום לו
- חומרים שאפשר לעשות בהם שימוש חוזר – לדוגמה חומר מעוצה לבניית סכרים
04
מטרות, יעדים ומדדי הצלחה
מטרות הפרויקט עשויות להתחדד בהתאם לתובנות שעולות מסקר המצב הקיים והמיפויים השונים שפורטו לעיל. בשלב זה מומלץ לשוב ולבחון את מטרות העל שהוגדרו בתחילת התהליך ולהגדיר יעדים ומדדי הצלחה.
מטרה – לאן אנחנו רוצים להגיע? (מה יוגדר כהצלחה? המצפן לתהליך).
יעד – תוצאה ספציפית, אבן דרך בהשגת המטרה (ספציפי, ישים, מדיד, רלוונטי לסוגיות הפרויקט, מוגדר בזמן).
מדד – הערך שיימדד כדי לבחון מאפיין מסוים ולהסיק ממנו לגבי ההתקדמות להשגת היעד.
כיצד תהליך הגדרת היעדים ומדדי ההצלחה מסייע בפרויקט שיקום נחל?
- מאפשר לזהות את הפעולות המתאימות ביותר להשגת המטרות מתוך ראייה רחבה של שיקולים
- מודד את ההשפעה של הפעולות הנגזרות מהיעדים
- מייצר שפה אחידה ומשותפת לכלל בעלי המקצוע
05
תכנון
שלב זה עוסק בזיהוי הסוגיות המרכזיות וניתוחן, בהגדרת סדרי עדיפויות ובתיקוף יעדי הפרויקט. במסגרת התכנון הרעיוני מניחים את העקרונות המנחים לשיקום, אשר במסגרתם מומלץ לבחון את מרחב התכנון ולאפיין מקטעים על פי רמות שימור ופיתוח (עם התייחסות לאזורי אל-געת, חיץ ומעבר). תהליך של בחינת חלופות, המשלב בדיקה של גישות עבודה שונות ופריסת מגוון הפעולות האפשריות ביחס לסוגיות, והצגתן לצורך דיון מול היזם ואנשי המקצוע הרלוונטיים יסייע בגיבוש הפתרונות המותאמים ביותר עבור המרחב.
תוצר שלב זה הוא סכמה המציגה את חלוקת המרחב לאזורים ו/או מקטעים, את הסוגיות ואת אופן הפעולה העקרוני שנבחר עבור כל סוגיה.
התכנון הכללי עוסק בעיבוד העקרונות לתוכנית כללית ובמיקום אלמנטים במרחב השיקום. שלב זה מאפשר לבחון אם ניתן ביטוי בשטח לכל הסוגיות והעקרונות שהוגדרו בתכנון הרעיוני ועל סמך זאת לתת אומדן תקציבי לעבודות הצפויות. על בסיס ניתוח זה אפשר לבחון מחדש את סדרי העדיפויות בהתאם למשאבים הקיימים ולקיים דיון נוסף עם כלל השותפים בנוגע לתיקוף מחדש של היעדים הריאליים של הפרויקט.
התכנון המפורט במדריך זה – וכן הדוגמאות המופיעות בו – נעשה בשיטת הניהול האדפטיבי, כלומר תכנון בשלבים ולא כיחידה אחת המקדימה את שלב הביצוע. באופן זה התכנון הוא גמיש ומבוסס על התבוננות בשטח, ניטור, הסקת מסקנות והפקת לקחים. הבחירה בשיטת ניהול זו מקורה בהבנה שנחל הוא מערכת טבעית עם מופעים שונים בקבועי זמן משתנים. מתוך כך גם הדוגמאות במדריך זה מחולקות למקטעי/נושאי תכנון מפורט ולא מופיעות כמסמך אחוד. מומלץ לבחון בשלבי העבודה הראשונים את ההתאמה של שיטת עבודה זו לפרויקט ולתאם ציפיות עם צוות התכנון.
נקודות למחשבה:
- חלוקת המרחב התכנוני למקטעים עם מאפיינים שונים מסייעת לתת מענה למגוון של צרכים ולאזן בין שימור ופיתוח באזורים רגישים אקולוגית וחקלאית. ההחלטה אם להרחיק את הציבור מאזורים מסוימים בנחל או לעודד ביקור בהם יכולה להיעשות בהתאם לתיעדוף הצרכים של החקלאי, המערכת האקולוגית והמטייל.
- שיקום המרכיבים הא-ביוטיים בנחל (משטר הזרימה, גאומורפולוגיה, איכות המים) צריך להיעשות לפני הפעולות משלימות (שיקום צמחי, הנגשה לצורכי טיילות ופנאי).
- מומלץ לשתף את החקלאים והתושבים במרחב בפרויקט וברציונל בשלבים מוקדמים ככל האפשר – לפני המעבר לתכנון מפורט – כדי לקדם הסכמות ושיתופי פעולה. יש לתת את הדעת להוויה החקלאית במרחב ולאינטרס הכלכלי והקנייני ולהביאם בחשבון בעקרונות התכנון.
תיעוד ויזואלי של הפרויקט בכל שלביו – החל משלב טרום הביצוע ועד לסיומו – מאפשר לצוות הפרויקט לעקוב אחר רצף הפעולות שנעשו בשטח ולחזות בשינויים. התיעוד הוויזואלי יכול לסייע לצוות להסביר על התמורות והתועלות של הפרויקט לבעלי עניין נוספים ולסייע גם ביצירת זיכרון ארגוני עבור פרויקטים נוספים.
דגשים לתיעוד ויזואלי:
- מומלץ לתעד פעולות מרכזיות של הפרויקט שבעקבותיהן ניכרים שינויים בנוף.
- מומלץ לתעד בנקודות קבועות ולסמן אותן כבר בשלבי התכנון ככאלו שבהן צפוי השינוי הוויזואלי המשמעותי ביותר.
- ניתן לשלב תיעוד מרחפן לשם קבלת תמונת מרחבית מיטבית.
- יש לתעד את השטח בתדירות קבועה ובחודשים קבועים (כדי לראות את השפעת העונתיות).
- כדי שיהיה אפשר לחזור ולצלם לאורך זמן נקודות הצילום צריכות להיות נגישות לאורך כל חיי הפרויקט.
- המלצה – ניתן לקבע עמדות קבועות בשטח ולעודד את הקהילה המקומית להשתתף בצילום ולסייע בתיעוד.
להרחבה: מסמך מכווין – תיעוד ויזואלי לפרויקט
מסמך לדוגמה – עקרונות תכנון לשיקום נחל במרחב חקלאי, מתוך פרויקט הדגמה שיקום מעלה נחל נהלל
06
ביצוע
- מומלץ לבצע את הפעולות בעונה היבשה ולנצל את העונה הגשומה להשלמות תכנון.
- ידע וחיבור של אנשי ההנדסה והמפקחים בשטח – המודעות וההבנה של אנשי השטח את הפרויקט ומטרותיו קריטית לביצוע פעולות בהתאם לעקרונות הרצויים.
- ידע וניסיון של מפעילי הכלים – דרושה עבודה רגישה בסביבת הנחל. יכולת הביצוע תלויה בניסיון וברגישות של המפעילים.
- פיקוח בשטח על עבודות הקבלן – עבודה בכלים כבדים עשויה לגרום לפגיעה בשטח, ולכן מומלץ למנות איש מקצוע קבוע מטעם הפרויקט שילווה את הפעולות בשטח, ביחוד אלו הדורשות דיוק ורגישות.
- מומלץ ליצור כבר בתחילת הדרך התקשרויות לטווח ארוך בתחומי התחזוקה והניטור, משום החשיבות להיכרות עם השטח ויצירת שפה משותפת המבוססת על בניית תוכנית עבודה ארוכת טווח.
- זיהוי הזדמנויות – שיקום באמצעים רכים מבוסס בין היתר על שימוש חוזר במשאבים טבעיים. מחשבה יצירתית וזיהוי הזדמנויות יכולים לסייע לקידום פעולות מסוג זה.
- לצורך ביסוס רצועת חיץ נדרשת לעיתים הקמת גדר למניעת רעייה או הפרעות אנושיות בשטח. עיקרון מנחה הוא חתירה למציאת פשרה בין ההגנה הנדרשת בשטח לבין שמירה על האופי של השטח החקלאי טבעי פתוח ועל קישוריות אקולוגית.
07
ניטור
ניטור הוא כלי למדידת מצב הנחל בכלים כמותיים ולזיהוי הבעיות ומקורן. לאורך זמן הוא מסייע להעריך את האפקטיביות של פעולות השיקום וכן את ההצלחה במימוש מטרות שיקום הנחל.
כדי לזהות בעיות ומקורן מומלץ לנטר את כלל התפקודים של הנחל – תפקוד הידרולוגי, הידראולי, גאומורפולוגי, פיזיקו-כימי וביולוגי. לכל הפחות יש לנטר את המצב הביולוגי בנחל ואת הפרמטרים הסביבתיים המשפיעים עליו.
מה כולל הניטור?
- ניטור מדדים להערכת תפקודים הידרולוגיים (משטר הזרימה), תפקודים הידראוליים ונזקי הצפות, תפקודים גאומורפולוגיים, תפקודים פיזיקו-כימיים (איכות המים), תפקודים ביולוגיים (מגוון ביולוגי), חברה וקהילה, נופש ופנאי. הנושאים והמדדים לניטור ייקבעו בהתאם לטיפוס הנחל, למטרות וליעדי הפרויקט.
- ניתוח הממצאים והצגתם באופן אינטגרטיבי במפות, כדי לשרטט את מלוא הנתונים וקשרי גומלין ביניהם.
מתי מומלץ לבצע ניטור?
- בזמן "אפס" במסגרת סקר מצב קיים לצורך קבלת תמונת מצב התחלתית, אשר תהיה גם נקודה להשוואה לאחר ביצוע פעולות השיקום.
- ניטור במהלך הפרויקט לצורך התאמות ודיוק פעולות השיקום.
- ניטור בסוף הפרויקט לזיהוי השפעות קצרות טווח של פעולות השיקום על המערכת.
- ניטור ארוך טווח – לאחר תום הפרויקט לצורך זיהוי שינויים והשפעות ארוכות טווח וזיהוי צורך בהשלמות ותיקונים אשר ייושמו במסגרת תכנית תחזוקה ארוכת טווח. מומלץ לחזור על פעולות הניטור במשך כמה שנים, לצורך מעקב אחרי ההשפעות של פעולות השיקום על מצב הנחל ומידת ההתקדמות אל עבר השגת יעדי הפרויקט.
דגשים ותובנות
- תוכנית הניטור נבנית בהתאם ליעדים ומדדי ההצלחה של הפרויקט.
- מומלץ לעבוד עם אותם בעלי המקצוע לאורך זמן לביצוע סקרים חוזרים.